#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. 1 'קולית המת וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין סתומים בין נקובים טמא, קולית נבלה וקולית השרץ הנוגע בהם סתומים טהורים נקובים כל שהוא מטמא במגע' האם עסקינן בדאיכא כזית או בדליכא ומה הטעם?	"פשטות הגמ' הבינה שבקולית המת ודאי אין כזית בשר או מוח ש'הנוגע' דוקא ולא מאהיל ואם יש כזית מטמא אף באהל. רב יהודה בריה דרב חייא אמר ש&quot;מ מוח מבפנים אינו מעלה ארוכה מבחוץ ולכן אינו מטמא מדין אבר בנגיעה אלא מדין עצם, ואביי אמר בעלמא מעלה ארוכה והכי עסקינן בששפה.<p dir=""rtl"">מוקדשים ונבלה ודאי יש כזית, ובמוקדשים טמא דשימוש נותר מטמא כנותר ובנבלה ובשרץ אינו מטמא במגע שאינו יכול לגעת (ואם אין עצמו מטמא במגע אין השומר שלו מטמא במגע) וכל שלא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא.</p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר מדסיפא בדאיכא כזית רישא נמי איכא כזית ואה&quot;נ מאהיל נמי נקרא נוגע, ואף אם תאמר בעלמא מוח שבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, הכא דאיכא כזית המתקשקש, במת מטמא דטומאה בוקעת ועולה (במוקדשים משמש נותר), נבלה אינה כאבר וכיון דמתקשקש אינו מעלה ארוכה.</p>"	חולין קכה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. 2 מוח שבפנים האם מעלה ארוכה מבחוץ (להחשיב כאבר אף אם אין עליו בשר)?	רב יהודה בריה דרב חייא אמר שאינו מעלאה ארוכה, אביי אמר מעלה ארוכה אלא אם שפה ור' יוחנן אמר מעלה אלא אם כן הוא מתקשקש (ואפשר דס&quot;ל דשפה מעלה ארוכה &lt;תוס'&gt;).	חולין קכה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. 3 המאהיל על המת האם הוא בכלל נוגע, והיכן זה נפק&quot;מ לדינא?	"בפי' המשנה קולית המת רב יהודה בריה דרב חייא ואביי סברו שנוגע דוקא, ר' יוחנן אמר מאהיל בכלל נוגע וזה כדעת ר' יוסי ע&quot;פ ביאור רבא {אמנם אביי סובר שאין זה הביאור בדעת ר' יוסי} אבל ר&quot;ש חולק וסובר שמאהיל אינו בכלל נוגע.<p dir=""rtl"">נוגע בחצי זית ומאהיל על חצי זית תלוי במחלוקת הנ&quot;ל האם מצטרפין.</p><p dir=""rtl"">טומאה רצוצה או מאהיל בפחות מגובה טפח ודאי הוא בכלל מגע, טומאה בהמשכה ודאי הוא אהל גרידא ולא בכלל מגע.</p>"	חולין קכה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכה: האם אמרינן טומאה טמונה בוקעת ועולה?<p dir=""rtl"">[תיבת המגדל שיש בה פותח טפח ואין ביציאתה פותח טפח טומאה בתוכה האם הבית טמא ומדוע?]</p>"	"תיבת המגדל חכמים טמאו את הבית משני טעמים, מפני שסוף טומאה לצאת, וטומאה טמונה בוקעת ועולה. <p dir=""rtl"">ר' יוסי חולק על שניהם ואומר משום סוף טומא לצאת יכול להוציאה לחצאים ולשרפה במקומה, ומשום טומאה טמונה סובר דטומאה טמונה אינה בוקעת ועולה.</p>"	חולין קכה:		
